ב-1988, אנשים לא ידעו מה הם קריסטלים. היתה חנות-גלריה אחת בתל אביב שהציגה קריסטלים גדולים למטרת יופי.

איך סטונאייג' נולדה...

את עולם הקריסטלים, גילינו הודות למנורה צ'רני, אמי, שהיתה מורה רוחנית, מרפאה ומובילת דרך כבר בסוף שנות ה-60.

הצגנו את הקריסטלים לאנשים שהגיעו לטיפולי הילינג, ללימודי מדיטציה ולמפגשי מדיטציה שבועיים. אנשים התלהבו ושאלו שאלות. אספתי ספרים מכל העולם (בטרם עידן האינטרנט), קראתי והעברתי הלאה. בלי לחשוב, בלי להתעמק. אפשרתי. בזכות האפשור והקבלה ללא תנאי, הגענו למקום בו אנו היום. 

הסתובבנו עם הקריסטלים בתערוכות, הגענו לבתים של אנשים שהזמינו חברים,  הצגנו לאנשים את היופי וניסנו להסביר מי ומה הם הקריסטלים. היה מאתגר באותם ימים. רבים צחקו, רבים הניפו יד בזלזול. מעטים קלטו, הבינו, התאהבו. אנחנו למדו והעמקנו. בהתחלה במקביל ללימודים ולעבודות אחרות. מכרנו אותם בעיקר לאנשים שהגיעו לפעילויות של מנורה.

עם הזמן, החיבור ואיסוף הידע, התחלנו לייבא קריסטלים באופן עצמאי וגילנו עולם מופלא. 
ב-1993, שהמקום בבית נגמר, עם המון אומץ ויוזמה, עברנו לחנות קטנה במבנה מאורך וצר, מול קניון איילון. לאט לאט, אנשים שמעו והגיעו. אנשים התהלבו ושלחו חברים. מדובר בתקופה שלפני עידן האינטרנט, הסלולר והתקשורת הקלה של היום.